2017–03–08
ג'אנט
השפעת ביקורים במרכז למחקר חקלאי על
ידיעותיהם ודעותיהם של בני נוער לגבי חקלאות ומחקר חקלאי
ראשי פרקים
חקלאות
מחקר חקלאי
ידע ודעות של הציבור הרחב על חקלאות - בארץ ובעולם
ידע ודעות של הציבור הרחב על מחקר חקלאי- בארץ ובעולם
ביקורי תלמידים במכון למחקר חקלאי
השפעת ביקורים במכון למחקר מדעי על ידע ודעות של בני נוער
בתחומים הקשורים למדע ולגבי תפיסותיה את מהות המדע.
החל מאמצע המאה ה- 20 , החקלאות בעולם המערבי עברה שינויים
מהותיים, שינויים שהחלו עם המהפכה הירוקה והמשיכו בפיתוח זנים חדשים,
ייעול השימוש בתשומות חקלאיות כמו מים ודשנים, ייעול הדברת מזיקים ומחלות תוך
אימוץ טכנולוגיות חדשות מתעשיות שונות והתאמתן לחקלאות המודרנית. בחלקאות המודרנית
יש שימוש בטכנולוגיות מתקדמות שמובילות להגברת יבולים, להגדלת מגוון הגידולים,
לחסכון בתשומות, לצמצום השפעות סביבתיות. כל אלה תורמים להתמודדות עם משבר המזון
העולמי.
בקרב הציבור הרחב בישראל קיים קונצנזוס (96%) בדבר החשיבות של
קיום רמה מדעית וטכנולוגית גבוהה בישראל (יער, 2006). האם תפיסה זו קיימת גם לגבי
המחקר החקלאי? האם הציבור הרחב מודע לתרומה החשובה של החקלאות והמחקר החקלאי לחברה הישראלית,
לדמותה של הארץ ולאיכות החיים בה? ההציבור הרחב ער לעובדה שרב המחקר הביולוגי הוא
בנושאים חקלאיים?
הידע והחדשנות החקלאית בישראל ניזונים בעיקרם מפיתוחים מחקריים
באקדמיה ובמכוני המחקר החקלאיים, הכוללים את מכון וולקני. מכון וולקני הוא המרכז
הגדול ביותר למחקר חקלאי בישראל ונמנה עם הידועים מסוגו בעולם.
תפקידיו העיקריים של המכון הם לסייע לחקלאי ישראל בפתרון בעיות שונות, לבצע מחקר
ופיתוח בנושאים חדשים תוך יישומם בשדה. רבים מהחידושים שפותחו במינהל המחקר החקלאי
מיושמים כבר ברמה המיסחרית בארץ ובעולם. היישומים מתבטאים במיוחד בתחומים הבאים:
גידולים מוגנים (חממות), השקייה, חקלאות באיזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר
הקטיף, הגנת הצומח, מיכון וזנים חדשים של פירות, ירקות וצמחי נוי.
היחידה לנוער שוחר מדע ע"ש יהושע ווקס ז"ל הוקמה
במינהל המחקר החקלאי בשנת 1973 בשיתוף עם המינהל לחינוך
התיישבותי במשרד החינוך ומשמשת מרכז להדרכת תלמידים ומורים מחטיבות הביניים
ובתי הספר התיכוניים בתחומי הביולוגיה, מדעי החקלאות ומדעי הסביבה. פעילותה
החינוכית מאפשרת שילוב חוקרים פעילים, ציוד מדעי מתוחכם ותנאי-סביבה ייחודיים
לפעילות תלמידים ומורים, במטרה לקדם את החינוך המדעי. כל שנה משתתפים אלפי תלמידים
בפעילויות מטעם היחידה לנוער שוחר מדע. התלמידים, מחטיבה עליונה וביניים
מגיעים בעקר לימי עיון. יום עיון מורכב
מהרצאה, סיורים במחלקות המחקר ובאתרי המחקר, וניסויים. כל יום מתוכנן בהתאם לצרכי
התלמידים ומותאם לגילם.
רבים מהתלמידים שמגיעים, מופתעים מהצגת המחקר החקלאי על היבטיו
השונים. משיחות בלתי פורמליות למדנו שתפיסת החקלאות היא כמקצוע לא מפותח, לא מדעי.
רבים מופתעים כשמוצגים להם הממצאים המצביעים על כך שרב המחקר המדעי בתחום
הביולוגיה הוא בנושאים חקלאיים.
השאלה שנשאלת היא האם הבקורים והפעילויות שהתלמידים מבצעים
במכון למחקר חקלאי מתקדם יכולים להשפיע על
עמדותיהם ותפיסתם את המחקר החקלאי לכל היבטיו.
בסוס להשערה זו מצאנו גם בספרות. ונטורה, בדק את ההשפעה של סיור
בחוות חיות משק לגבי עמדות אזרחים לגבי הטיפול בחיות משק עם דגש על רווחת בעלי
החיים. רבים מהאזרחים טענו שהיחס והטיפול בחוות אלה הוא לא אתי. החוקרים הניחו
שתפיסה זו נובעת מחוסר ידע. לכן בדקו את ההשפעה של ביקור בחוות חיות על התפיסות
לגבי טיפול בחיות משק בחוות גידול.
ממצאי המחקר היו מעורבים. בחלק מהנושאים הסיור הצליח להאיר באור
חיובי, אולם נשארו מספר נקודות לגביהם הסיור לא השפיע, בעקר לגבי תפיסת עולם. למשל,
העובדה שהחיות היו כלואות בחווה ולא היו חופשיות באחו ועוד. (Ventura BA, 2016)
בקשר לחוויות של תלמידים/מבקרים באתרי למידה בלתי פורמאליים,
דוגמת מכון מחקר אוטנטי, נמצא, כי ניתן
למיין אותן לארבע קטגוריות: .חוויות חברתיות, החוויות הקשורות להעברת זמן עם
חברים/בני משפחה/אנשים אחרים; חוויות קוגניטיביות, החוויה הקשורות להעשרת ידע
ולקבלת ידע חדש; חוויות אינטרוספקטיביות, החוויות הקשורות להרגשות הנובעות
מהתרשמות מהביקור, ערור של זיכרונות וחוויות מהעבר; חוויות קשורות לחפצים החוויות
הקשורות ליופי ואסתטיקה, לחשיפה לדברים לא שגרתיים/בעלי ערך, להמשך הפיתוח
המקצועי. לפי המודל של החוויה האינטראקטיבית של Falk וDierking, החוויה הכללית של
המבקר נקבעת על ידי אינטראקציות בין הקשר אישי, הקשר חברתי-תרבותי והקשר פיזי.
(ציבולסקי, 2012)
ההיבטים הקוגניטיביים והאפקטיביים נבדקו גם על ידי השפעת ביקורים במכון מחקר בקרב
תלמידים בני 17-18 (כיתה יא-יב) ביוון. ההשערה היתה שביקור של תלמידים במכוני מחקר
מזמן לתלמידים חווית לימודים שונה מזו בה הוא נפגש בכיתה.
בהיבט הקוגניטיבי נבדקו ידע לגבי מכון המחקר, הפעילות המחקרית,
מומחיות החוקרים, תחומי המחקר של החוקרים, (רב התלמידים ענו נכון לגבי מידע על
המכון, מי עובד וכו') וידע מדעי בסיסי לגבי מספר נושאים אליהם התלמידים נחשפו
במהלך הביקור ( רב התלמידים ענו נכון). בהיבט
האפקטיבי נבדקו הסקרנות שהביעו התלמידים לגבי נושאי המחקר (רב התלמידים הביעו
עניין רב במחקר מדעי) ו, התייחסות לגבי קריירה מדעית בעתיד, תפיסתם לגבי מעבדה
והניסויים המתבצעים בה. לגבי נקודה זו לא
היתה השפעה לביקור, יתכן כיון כון בשלב בו הם בקרו במכון המחקר הם כבר בחרו את
מסלול הלימודים שלהם.
המסקנה הכללית היא שלביקורים כאלה יש השפעה חיובית. (Dimopoulos
Kostas, 2005/2006)
במאמר זה נרצה לבדוק את התרומה של ביקורים ופעילויות אלה על
תפיסת התלמידים את החשיבות של המחקר החקלאי על היבטיו השונים.
ננסה לענות על השאלות
●
באיזו מידה ביקורים במרכז למחקר חקלאי, במהלכם תלמידים פוגשים מחקר חקלאי אותנטי, משפיעה על
הבנתם של התלמידים לגבי היבטים שונים של חשיבות המחקר החקלאי?
●
באיזו מידה
ביקורים במרכז למחקר חקלאי, משפיעים על עמדותיהם של התלמידים כלפי מחקר חקלאי
כמחקר מתקדם?
(מרכיבים עיקריים של העמדות כוללים: התעניינות בחקלאות, מוטיבציה ללימודי המשך ועיסוק עתידי הקשור
למדעי החקלאות.)
●
מה היא השפעת
ביקור במכון למחקר חקלאי על תפיסתם לגבי חשיבות החקלאות
שלום, ג'אנט
השבמחקהנושא רלבנטי וראוי למחקר. ההתחלה בהחלט מבטיחה.
היצגת את מטרת המחקר, אבל חסרה במבוא התייחסות לחשיבות המחקר שלך [שהיא כמובן שונה מחשיבות המחקר החקלאי שאותה את מציינת בהמשך]
אקי
ומה אומר על כל זה אליעזר וולקני? עכשיו ברצינות, הפתיחה מצויינת, השאלות שהצגת אכן מעניינות אם כי אני לא בטוחה שההבדל בין השאלה הראשונה לשנייה לשלישית כל כך מובהק- כולן עוסקות בהשפעת הביקורים על עמדותיהם של התלמידים לגבי חקלאות. בנוסף יש צורך עדיין בעריכה לשונית קלה. אבל גם לזה יש עוד זמן :) תודה. מחכה לשמוע בכיתה את ההרצאה המלאה ובעיקר מחכה לנתוני המחקר שמבוששים להגיע
השבמחק