מזעור רתיעה והתנגדות של סטודנטיות במסלול הגיל הרך מהעיסוק במדע

זהו קטע ממאמר שעוסק בניסיון למזער רתיעה והתנגדות של סטודנטיות במסלול הגיל הרך מהעיסוק במדע.
הקטע הקודם הסביר שאכן קיימת רתיעה ומהן הסיבות לכך, והקטע שאחרי אמור להציע דרך אחרת, שלי, להתמודדות זו.

תפקיד אנשי החינוך המכשירים את הגננות לתפקידן הוא לספק להן ידע, כלים ומיומנויות שיכוונו אותן איך ללמד מדעים בדרך הטובה ביותר ולטפח "רוח מדעית חיובית" שיביאו מעצמן בבואן לעסוק במדע עם ילדי הגן.

לשם כך, בתוכנית להכשרת מורים לגיל הרך בקורסי הוראת המדעים, על המרצה למדע להשתמש בחומרים ובהתנהגויות מעודדות התנסות מדעית, כפי שמכנה אותם  (הופשטיין 1995), אסטרטגיות הוראה. כאן המיקוד הוא על תכנים וחומרים שיגרמו לסטודנטיות להתנסות במדע "רטוב"  (hands on ). אסטרטגיות הוראה כאלה עשויות לשרש מהן את הפחד ממדע ולהקנות להן ביטחון בעיסוק בו, כפי שעולה מהפרק הקודם של מאמר זה.

נשאלת השאלה: אילו אסטרטגיות הוראה מתאימות לשם קידום מטרות אלה?

מסקירת ספרות בנושא עולה כי חוקרים רבים מציעים אסטרטגיית הוראה של הקניית מיומנויות שיטת החקירה המדעית כדרך להתמודדות עם רתיעת גננות מעיסוק במדע , כמו גם כדרך להכוונתן ולעידודן לעסוק במדע עם ילדי הגן (Jarrett 1998  , Brostrom  ,2015 בר- מונסנגו ושדה 2013, Sackes 2014, Teneo 2014 ,Inda Atieno 2013 , Garcia 2003 , Trundle 2010 Worth 2010 , ). חלק מהחוקרים אף מדגישים את יתרונות שיטות החקירה על פני הקניית ידע מדעי תיאורטי ותיאוריות מדעיות (Sackes 2014, Tenaw 2014),  במיוחד בתהליכים חינוכיים המערבים הכשרה במדעים.

התומכים בדרך החקירה המדעית מאמינים כי היא מביאה להבנה עמוקה של תפישות מדעיות בשל העיסוק בטבע החקרני של המדע. מיומנויות ברמה גבוהה כגון ניבוי תוצאות, השערת השערות,  עריכת ניסוי,  זיהוי ושליטה במשתנים ניתנות לרכישה רק על ידי התנסות בפעילות מדעית "רטובה". התנסות כזו, לטענת התומכים, עשויה לגרום ללומדים לסיפוק סקרנותם ולחיפוש ידע באופן אקטיבי, ואלה יאפשרו לילדים לשפר את יכולותיהם להציג טיעונים ולספק התנסויות המקדמות התפתחות קוגניטיבית.

יש הטוענים כי העיסוק בחקירה המדעית מכין את הילדים טוב יותר לחיים בעולם מדעי טכנולוגי (FOSS introduction, 2001) וכי הבנה מעמיקה של תפישות מדעיות היא תוצאה של הוראה ברוח החקר (Mastropieri and Scruggs, 1994) .